הודעת פתיחה


ברוכים הבאים לבלוג שלי,

מטרתו של בלוג זה היא לשתף אתכם בתובנות שרכשתי במהלך החיים בתחומים שונים. תובנות בנושא החיים שיפורם ושיפורו של העולם.
רוב המאמרים כתובים במבנה של תהליך לוגי. כלומר תהליך בו כל שלב מוביל לשלב הבא, ובצורה זו הוא מוביל את הקורא להבין את אותה התובנה שגיליתי.
אציין מראש שרכישת התובנות המוכלות במאמרים דורשת קריאה סבלנית וחשיבה רבה.
חלק מהמאמרים יופיעו בספר שאני מתכוון לכתוב בעתיד, לכן אשמח לקבל מכם שאלות והערות בונות שיסייעו לי לשפר את המאמרים, להפוך אותם לקריאים ומובנים יותר וכמובן, אם לדעתכם טעיתי במשהו, אשמח לשמוע.

אני מאחל לכם קריאה מהנה, מעניינת ומרחיבת אופקים...

יום שלישי, 30 בדצמבר 1980

מיהו מדען, ומה הן תכונות האופי הנדרשות ממנו?




אז אמרנו שהמדע הוא חקר האמת, ולכן מדען הינו אדם שמטרתו הינה גילוי האמת.

כלי העזר העיקרי עימו לומד המדען את המציאות, במטרה להגיע לאמת, הינו הוא עצמו.

ממש כפי במעבדה ישתמש המדען במיקרוסקופ, משקל או מד מתח כדי להשיג נתונים שאינו יכול להשיג בצורה בלתי אמצעית באמצעות חושיו, כך גם כליו הנפשיים (חושיו, רגשותיו ומחשבותיו) משמשים אותו בכדי להשיג נתונים אודות המציאות ובכדי לעבד נתונים אלו.

באותה מידה בה על הכלים במעבדה להיות מכוונים ומכוילים נכונה, אחרת יתנו נתונים מעוותים על המציאות, כך גם על כליו הנפשיים של המדען להיות מכוונים ומכוילים נכונה, אחרת יתנו נתונים מעוותים על המציאות.

מדען אמיתי חייב שיהיו לו מספר תכונות עיקריות:

סקרנות: זה הוא הדחף לאסוף נתונים ומידע חדשים באופן אקטיבי על מנת לגלות את האמת. ללא הסקרנות לא יעשה המדען את המאמצים לגלות את האמת, או שיעשה אותם מתוך מניעים זרים לשאיפה לגילוי האמת.

ביקורתיות: היכולת לבחון לעומק את הנתונים עד שישתכנע באמיתותם. למשל הוא לא יקבל כאמיתית נוסחא מתמטית מבלי שהבין את ההוכחה שלה.

פתיחות: היכולת לא לשלול מראש שום דבר שאין לו וודאות לגבי היותו שקר, ולקבל את אפשרות היותו נכון. למשל הוא לא יקבל כשקרית נוסחא מתמטית, עד שלא מצא בה שגיאה.

גישות בלתי מדעיות בהן עשוי ללקות המדען

שני העיוותים העיקריים העשויים להתרחש בגישתו של מדען לחקר האמת הם הפיכתה של הביקורת להתנגדות והפיכתה של הפתיחות לקבלה.

נניח שאדם כלשהו טוען שנחטף על ידי חייזרים. גישה בלתי מדעית תהיה להתנגד מראש לטענה ולשפוט שמדובר בשקר או הונאה. באותה מידה גישה בלתי מדעית תהיה לקבל את הטענה ולטעון שמדובר באמת.

בשני המקרים, במקרה של ההתנגדות ובמקרה של הקבלה, מדובר בצורך לכפות את האמונה האישית לגבי האמת על האמת עצמה.

גישה נאמנה לאמת היא להודות לעצמנו בכנות שאיננו יודעים מהי האמת ולהישאר בחוסר ודאות זאת.

על מנת לעשות זאת יש צורך בתכונה נוספת:

ניטרליות (או אי היאחזות): היכולת לוותר על ההיאחזות בנכונותה של תפישה אחת או אחרת, למען גילוי האמת.

למעשה כשאין ניטרליות הביקורתיות היא למעשה התנגדות והפתיחות היא למעשה קבלה.

מדען אמיתי צריך לשאוף לא לנטות לא לכאן ולא לכאן, אלא לשמר גם את הביקורת וגם את הפתיחות בו זמנית עד שיתגלה מידע נוסף שיאשר או יסתור את התיאוריה. דבר זה ניתן לעשות רק על ידי יצירת ניטרליות פנימית. ניטרליות אינה אדישות. אדרבה, אם למדען יש סקרנות, הניטרליות הופכת למוטיבציה גדולה לגלות את האמת, בין אם היא תואמת לטענה שהוא בודק ובין אם לא.

על מנת להיות ניטרלי יש צורך בשתי תכונות אחרות:

מודעות עצמית: היכולת לראות את התהליכים הקורים בתוכי ולהיות מודע להם.

כנות פנימית: היכולת להכיר באמת אודות התהליכים בהם אני מתבונן בתוך עצמי, אפילו אם היא נוגדת את רצונותי.

למאמר הבא: מהי הוכחה?