בניית תפישה יחסית של המציאות

במאמר הקודם אודות ההוכחה ראינו שאין שום דבר בעולם שביכולתנו לומר עליו ב100% שהוא נכון.

הדברים היחידים עליהם יש לנו ודאות של 100% בנכונותם הם דברים שיש לנו מגע ישיר איתם, והדברים היחידים שיש לנו (החווה) מגע ישיר איתם הם ההתנסויות הנפשיות שלנו. למשל: אני חש כאב, אני מרגיש כעס, אני חושב על מתכון חדש לעוגה. את קיומים של אלו לא ניתן להכחיש. אך קיומו של הגוף שלנו, קיומה של האדמה תחת רגלנו, נכונות המידע שאנו קוראים בעיתון או במאמר מדעי, כל אלו הינם רק תיאורים מנטאליים של מציאות מסוימת, ועל כן יכולים להיות שגויים.

יחד עם זאת, אין זה אומרת שכל התיאורים המנטליים של המציאות שגויים (או נכונים) באותה המידה. אדם אחד מאמין שכדור הארץ שטוח, השני מאמין שהוא כדור והשלישי מאמין שהוא ביצתי כיוון שהוא פחוס יותר בקטבים. כל אלו הם בסך הכל רעיונות המתארים את המציאות, אך הם שונים אחד מהשני ברמת המהימנות בה הם מתארים את המציאות. ככל שהתיאוריה יותר קרובה למציאות כך היא יכולה להסביר יותר תופעות, ואף לנבא אותן. במילים אחרות, היא מספקת לנו הוכחות המאפשרות לנו להאמין יותר בקלות בנכונות הרעיון.

החוסר בוודאות מוחלטת לגבי המציאות אינה אומרת שהמציאות אינה קיימת, ואף אינה אומרת שאין לנו כלל ודאות לגבי המציאות. היא בס"כ אומרת שהוודאות שלנו לגבי המציאות היא יחסית. ניתן לתאר זאת כך: "יש לי הרגשת וודאות רבה שהיום לא אחלה. יש לי פחות וודאות לגבי מה שיהיה בעוד חודש".

חוסר המודעות לתהליכים הפסיכולוגיים המביאים אותנו להאמין במציאות זו או אחרת גורמת לכך שאצל אנשים רבים, כולל מדענים ומחפשי אמת אחרים, נוצרת תפישת מציאות מוחלטת. הם תופשים את הדברים כנכונים או לא נכונים וזהו. יש אלוהים או אין אלוהים, החשוד אשם או זכאי, התיאוריה הזו נכונה או שגויה. צורת תפישה זו גורמת לאי הבנות, אי הסכמות ויכוחים ואף עימותים בין בני האדם.אניח בצד כרגע את ההשלכות שיוצרת תפישה שכזו ביחסים שבין בני האדם, ואתמקד בציבור המדענים ומחפשי האמת. (מחפש אמת מבחינתי הוא כל אדם שמטרתו המוצהרת היא לחקור ולגלות את האמת). העובדה שיש כל כך הרבה וויכוחים, אי הסכמות ואי הבנות בתוך ציבור זה, מצביעה על מצב אבסורדי. כמה מאיתנו יכולים בכנות לומר שיש להם את האמת המוחלטת? עם זאת אנו מבטאים אמונה זאת בפועל בכך שאנו מתנגדים בנחרצות לכל תפישת מציאות שנראית סותרת את התפישה שלנו.
כיצד ניתן, אם כן, ליצור תפישה של מציאות שתהיה אמיתית יותר ושלא תביא להתנגשות בין תפישות אחרות?

תפישת המציאות היחסיתעל מנת ליצור תפישת מציאות יותר מהימנה עלינו להתחיל בכך שנהיה כנים עם עצמנו ונכיר בכך שאין לנו ידיעה מוחלטת לגבי שום דבר. מה כן יש לנו. יש לנו "הוכחות" ברמות שונות (ראה דוגמא על החייזרים בפרק "מהי הוכחה"), שגורמות לנו להאמין בנכונותו של רעיון כלשהו שיש לנו לגבי המציאות.
השלב השני הוא לפרט לעצמנו לגבי כל רעיון ורעיון שיש לנו לגבי המציאות, מהם אותם נתונים שיש לנו לגביו (ה"הוכחות") שמסייעות לנו להאמין בנכונותו.

לדוגמא ניקח מספר רעיונות לגבי המציאות ונפרט להם את הנתונים שעשויים להיות לאדם התומכים בנכונתם:

• חייזרים קיימים (קרא כתבות וראה תצלומים) 
• מהירות האור בריק היא תמיד קבועה (קרא על כך בספרים) 
• התיאוריה על חשמל ומגנטיות היא נכונה (כי מצליחים לבנות מכשירים אלקטרוניים מדויקים) 
• קרינה סלולרית מזיקה לבריאות (זה נשמע הגיוני, ויש הרבה כתבות על כך בעיתונים) 
• משפט פיתגורס הוא נכון (למד את ההוכחה המתמטית שלו בבית הספר) 
• שכעוזבים חפץ באוויר הוא נופל על הרצפה (התנסות יומיומית) 

כעת יכול אותו אדם להבהיר עבור עצמו בצורה אמינה יותר את מידת הוודאות שיש לו לגבי נכונותו של כל רעיון ורעיון. למשל הרעיון האחרון המתאר את חוק הכבידה על פני כדור הארץ עשוי להיות הוודאי ביותר, כי לאדם התנסות אישית רבה עם חוק זה. לעומת זאת הרעיון שמהירות האור בריק תמיד קבועה הוא פחות ודאי מבחינתו. נכון שמדענים מפורסמים שנחשבים בעיני רבים למאוד חכמים אומרים זאת, אך עד כמה יכול אותו אדם באמת לסמוך על מה שאותם מדענים אומרים. הוא אפילו לא יודע על מה הם מתבססים באמירה זו. זה יהיה אותו כמו להאמין שאלוהים קיים כי משה, ישו והאפיפיור אומרים זאת. 

בצורה כזו יכול אותו אדם למקם את תפישת המציאות שלו על פי הרגשת וודאות יחסית, למשל:

• חייזרים קיימים – ודאות נמוכה
• מהירות האור בריק היא תמיד קבועה – ודאות נמוכה 
• התיאוריה על חשמל ומגנטיות היא נכונה – ודאות בינונית 
• קרינה סלולרית מזיקה לבריאות - ודאות נמוכה 
• משפט פיתגורס הוא נכון – ודאות גבוהה 
• שכעוזבים חפץ באוויר הוא נופל על הרצפה – ודאות גבוהה מאוד. 

חשוב לציין כמה דברים:
עבור כל אדם רעיונות אחרים של המציאות יקבלו ודאות שונה. יהיה אדם שתהיה לו וודאות גבוהה שחייזרים קיימים היות ויש לו נתונים שאין לאחרים. 
מיקום הרעיונות שלנו על פי דרגת ודאות אינה אומרת שהרעיונות בעלי הודאות הנמוכה הם יותר שגויים והרעיונות בעלי הוודאות הגבוהה הם יותר נכונים. המטרה של יצירת תפישה שכזו היא כדי שנהיה יותר מודעים לנתונים עליהם אנו מבססים את האמונות שלנו. בצורה כזו נוכל לשמור במחשבתנו את ההבנה שהאמונה שלנו אינה נכונה באופן מוחלט אלה מתבססת על נתונים מסוימים. באופן כזה, ברגע שאדם אחר יציג לנו רעיון שונה על המציאות נוכל לברר איתו על אילו נתונים הוא מתבסס, ולשלב אותם עם שאר הנתונים שיש לנו על הנושא על מנת לקבל תפישה יותר רחבה