הודעת פתיחה


ברוכים הבאים לבלוג שלי,

מטרתו של בלוג זה היא לשתף אתכם בתובנות שרכשתי במהלך החיים בתחומים שונים. תובנות בנושא החיים שיפורם ושיפורו של העולם.
רוב המאמרים כתובים במבנה של תהליך לוגי. כלומר תהליך בו כל שלב מוביל לשלב הבא, ובצורה זו הוא מוביל את הקורא להבין את אותה התובנה שגיליתי.
אציין מראש שרכישת התובנות המוכלות במאמרים דורשת קריאה סבלנית וחשיבה רבה.
חלק מהמאמרים יופיעו בספר שאני מתכוון לכתוב בעתיד, לכן אשמח לקבל מכם שאלות והערות בונות שיסייעו לי לשפר את המאמרים, להפוך אותם לקריאים ומובנים יותר וכמובן, אם לדעתכם טעיתי במשהו, אשמח לשמוע.

אני מאחל לכם קריאה מהנה, מעניינת ומרחיבת אופקים...

יום שלישי, 30 בדצמבר 1980

יותר נזק מעזרה



במאמר ההקדמה טענתי שהסיבה שהעולם שלנו נראה כיום כפי שהוא נראה, למרות שיש המון כוחות שפועלים למען עשיית הטוב, היא כיוון שהאחרונים לא יודעים כיצד לעשות טוב.
בשל כך, הם יוצאים לדרך עם המון כוונות טובות, ועושים המון נזק, לעיתים קרובות אפילו יותר מאשר תועלת.

לשם המחשה אתן מספר דוגמאות:

תרומת מזון לנזקקים
יש משפט עתיק שאומר "תנו חכות ולא דגים". החוכמה במשפט הזה עמוקה מאוד. ישנם אנשים רבים הנמצאים במצב של קושי כלכלי המביא אותם לסף רעב. ישנם ארגונים רבים המאמינים שמתן ארוחות לאותם אנשים רעבים תעזור להם. בפועל, הם מסבים לאותם נזקקים נזק עצום.
אסביר מדוע.
לתת לאדם נזקק מזון ישמר אותו בחיים, אך לא יפתור עבורו את הבעיה בשלה הוא אינו מצליח לכלכל את עצמו. עד כאן טוב ויפה. גם זו היא עזרה. הבעיה היא שבעשותנו זאת אנו עושים עוד שני דברים:
  1.  אנו מונעים מהנזקק את הסבל שלו, שהוא הדבר היחיד שיש ברשותו שעוד יכול להזיז אותו לשנות את המצב שלו.
  2. אנחנו מרגילים אותו להיות נזקק בכך שאנו הופכים אותו לתלוי בנו.
לא מפליא, אם כן, שאותם ארגונים "המסייעים" לאנשים כל כך רבים, מפרסמים מידי שנה בשנה דוח המציג שהמצב רק החמיר וכמות הנזקקים רק גדלה. איך ניתן לצפות שלא תגדל, אם הפעולות שלהם אינן עושות דבר לצמצום מקור הבעיה ואף משמרות אותה?

אינני פוסל באופן כללי את הרעיון של מתן מזון לנזקק, וקיומו בחיים. אך כל עוד מדובר באדם בריא עם פוטנציאל להיות כמו כל אדם אחר, על מתן המזון לנזקק להיות רק כלי זמני המשרת מטרה גדולה יותר של שיפור מצבו הכלכלי.

מחאה נגד אלימות
אקח באופן ספציפי את הדוגמא של ארגוני שלום. השאיפה של ארגונים כאלו היא להביא שלום. עם זאת, חלק מהארגונים הפועלים למען השלום מקיימים פעולות אלימות, כגון פעולות מחאה בגנות אדם זה או אחר, פוליטיקאים, אנשי צבא וכדומה - אנשים שלדעתם הם הסיבה לכך שאין שלום.
גם אם אינם שורפים חנויות וזורקים אבנים, אך הם משמיעים מילות נאצה או קוראים לחיילים פושעי מלחמה, הם מבצעים פעולה אלימה.

אלימות אינה מתיישבת בשום אופן עם שלום, ואינה יכולה להוביל לשלום. הסיבה היא שבמהותו שלום הוא אחדות ואהבה, בעוד אלימות יוצרת הפרדה ושנאה. (אעמיק להסביר נושא זה במאמר נפרד). בעשותם פעולות אלו, ארגוני שלום אלו פוגעים באותם אנשים שהם רוצים לשנות, מעוררים שנאה ורק מבצרים אותם בעמדותיהם. במקום לקדם את השלום, יוצא שהם מקדמים את האלימות והמלחמה

זכויות בעלי חיים
נתקלתי בתופעה מעניינת, בתחום של הגנה על זכויות בעלי חיים, שאין לי הסבר מלא לסיבה שלה. פעמים רבות נתקלתי באנשים שאוהבים מאוד בעלי חיים ופועלים למענם, אך נראה שאהבה עזה זו הופכת כחרב פיפיות לשנאה כלפי בני אדם.
לא רק שנאה כלפי בני אדם הפוגעים בבעלי חיים (את זה עוד ניתן היה להבין), אלא גם שנאה לכל מי שלא אוחז באותה דעה כמוהם.
למשל: השאלה האם נכון לערוך ניסויים על בעלי חיים הינה שאלה מאוד חשובה ולגיטימית כשבאים לחשוב על הטוב הכולל. אם יש אמת בטענה שמשמיעים מצדדי הניסויים, שהניסויים מצילים חיי אדם, אז ברור שיש חשיבות לדיון בנושא. לעומת זאת, נתקלתי שוב ושוב בפעילים למען בעלי חיים התוקפים בצורה מילולית קשה כל מי שמעז להביע דעה בנושא, שאינה תואמת את דעתם שלהם. בפועל, מעבר לכל ההשפעות השליליות היוצרת גישה הנובעת משנאה, הם רק מרחיקים מהם את אותם אנשים שקיוו ויכלו לשנות את דעתם, ובעצם כך משיגים את התוצאה ההפוכה מזו ששאפו לה.

הדוגמאות שהבאתי מעלה הינן דוגמאות די מובהקות. נקל, באופן יחסי, לראות בהן כיצד השאיפה לעשות טוב, ללא הידע המספק כיצד עושים טוב, גורמת לרע. עם זאת, חוסר ההבנה של מהו הטוב וכיצד עושים אותו באה לידי ביטוי בפעולות של כל אחד ואחת מאיתנו. היות ומדובר ברבדים הרבה יותר עדינים יותר קשה לנו להבחין ברע שאנו גורמים בפעולותינו. עם זאת השפעתו והשלכותיו הינם מכריעים. אלו הדברים שעושים את ההבדל בין עולם שהוא "גן עדן", לעולם שלנו כפי שהוא היום.

סדרת המאמרים "איך לעשות טוב" נועדה בכדי להביא אותנו להבנה מקיפה ועמוקה, לגבי מה הוא הטוב וכיצד ניתן לעשות אותו, על מנת שמעשינו יהפכו יותר ויותר לברכה עבור העולם ועבור עצמנו.